ריבים בין אחים

שני אחים רבים על השלט. נשמע מוכר? כל אחד רוצה לראות משהו אחר. מתחילות צעקות, ריב, וגם כאפות מתחילות לעבור בין האחים. ההורה הופך להיות שופט בעל כורחו: "אני הייתי קודם", "אני תפסתי", "הוא הלך וחזר", "אני כל הזמן מוותר לו", "אתם כל הזמן בעדו" וכו' וכו'. הסיטואציה במגמת הסלמה.

תפקיד ההורה אינו לרוץ לכל וויכוח ומריבה ולנהל אותה. שכן הרבה פעמים ההורה אינו יודע את כל הנסיבות ואת פירטי הפרטים. ועם זאת, הילדים מעמידים אותו בפוזיציה של חוקר ושופט. אף פעם לא נדע אם ההחלטה הייתה נכונה וצודקת. ובכלל יכול להיות שכל החלטה לא תהיה צודקת בעיני אחד הילדים.

אז מה נכון לעשות? קודם כל, לתת להם לנסות להסתדר לבד. ניתן לעזור ולתת הצעות לפתרון כמו לשבת ולעשות תכנון מי רואה מה ומתי. לראות אם יש שידור חוזר או אפשרות להקליט, ולחלק את הזמן בצורה יותר טובה. אם לא מגיעים לפתרון, ניתן פשוט למנוע משניהם לראות טלוויזיה עד שכן יגיעו לפתרון משותף. חשוב מאד לשים את שני הניצים באותה סירה. צריך להיזהר מלקחת צד או מלעשות פעולה שתספק צד אחד בלבד.

הסיטואציה יכולה להיות יותר מורכבת מאחורי הקלעים. יכול להיות שאחד האחים בכלל לא רצה לראות טלוויזיה. הוא רק רצה להציק לאחיו ודרך זה לקבל תשומת לב מההורה (גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב). במקרה כזה, עונש קולקטיבי יכול דווקא להיות לטובתו. לא תמיד ההורה יכול לקלוט את התמונה השלימה.

במפגשי הדרכת הורים, מנחה ההורים יכול לקבל תמונה רחבה של ההתנהלות במשפחה, ויכול לנתח את הסיטואציה באופן נכון, לשקף להורה היכן המכשולים שעלולים להוביל אותו להתנהלות לא נכונה. במפגשים, המנחה שואל שאלות לגבי שיגרת החיים ועל ההתנהלות של הילדים בכל מיני סיטואציות בחיים. השאלות שאני שואלת והידע שאני מקבלת בהתנהלות היומיומית, אני יכולה להצביע בצורה יותר מושכלת על הסיבה.

חשוב לציין, חובה על ההורה להתערב במקרה של אלימות פיסית. אלימות וכח הינם דברים אינם מקובלים בשום מקרה משום סיבה.

המאמר ריבים בין אחים עודכן לאחרונה בתאריך: 7 אוקטובר 2019