מחוויותיה של אמא לילד עם הפרעות קשב וריכוז

היה זה יום סגרירי אחה"צ, הגיעה אליי אמא מאוד כעוסה לקליניקה.

עייפה ומותשת, פתחה ואמרה:
"יש לי ילד בן 9 עם הפרעת קשב וריכוז… די אני לא יכולה יותר, אין לי כוחות. אני חוזרת מיום עבודה מפרך ואז מתחיל 'הסיוט'".

ואז היא מגוללת בפניי את סיטואציה טיפוסית בבית אחר הצהריים:
אמא: "דניאל הכנת שיעורים?"
דניאל: "בכלל לא היו"
אמא: "דניאל, לא יתכן שאין לך כל יום שיעורים. המורה אמרה לי באסיפת ההורים שהיא נותנת שיעורי בית כמעט בכל יום"

ואז מספרת האמא: "אני ניגשת לתיק של דניאל, מוציאה את היומן… מדפדפת… לא כתוב בו שום דבר. אני מציצה במחברות ואני רואה שיש איזו התחלה של משפט שמזכיר אולי שאלה. אני מבינה שדניאל לא העתיק את שיעורי הבית. אני מחפשת את דף הקשר ומתחילה להתקשר לברר מה היו שיעורי הבית."

"לתדהמתי" אומרת האמא "חברו של דניאל מתחיל להקריא לי רשימה ארוכה של שאלות בתנ"ך ועוד שלושה דפי עבודה בחשבון".

אמא של דניאל מספרת כי בשלב זה (השעה כבר שש) היא גוררת אותו לחדר שלו, הם מתיישבים ליד הספריה ומתחילים להכין את השיעורים.

דניאל קורא בספר התנ"ך. פתאום הוא מתחיל להתעסק עם מעמד העטים שעל השולחן.
אמא: "אתה עושה לי דווקא, תתרכז בשיעורים"
דניאל: "אני לא יכול לעשות את השיעורים, כל כך הרבה שאלות, אני לא יודע לענות…"

פתאום הוא שומע קול של ילד מבעד לחלון. הוא קם ומציץ דרך החלון. בכל רגע הוא זז למקום אחר. השעה כבר מאוחרת, ובקושי הצליחו לענות על כמה שאלות

אמא: "אני אראה לך מה זה, אני אקח לך את המחשב , לא יהייה לך יותר מסך. עכשיו אתה תשב ותעשה את כל השיעורים!!!"

האמא ממשיכה ומספרת שמרוב תסכול ויאוש, היא כל הזמן צועקת עליו. לפעמים אפילו מקללת אותו. היא כל הזמן מענישה אותו, כל הזמן הם במריבות והיא כל הזמן מאוכזבת ממנו.

הסברתי לה שבנה מראה את כל מאפייני הפרעת הקשב והריכוז: כל גירוי מסיח את דעתו, הוא מרבה לזוז, מתקשה להתחיל משימה, בעל טווח ריכוז קצר וכשהוא מנסה לעשות את שיעורי הבית הוא חש מוצף בגירויים.

והיא, האמא שכל כך רוצה בטובתו ורוצה לשמור איתו על יחסיים טובים, מנסה לעזור לו אך נתקלת בהתנגדות. מתוך תסכול וייאוש היא אינה יודעת כיצד לעזור לו, כועסת עליו, מרימה את קולה ולפעמים אומרת דברים פוגעים. לדניאל נוצר דימוי עצמי נמוך. הוא חש שאינו מצליח לעמוד בציפיות של אמו. הוא מתמלא מחשבות שליליות על עצמו: שהוא לא יכול ואינו מסוגל. וכך, תחושת הכישלון של האם ושל דניאל מעפילה על הייחסים ביניהם .

הצעתי לאמא להמשיך להגיע אליי למספר מפגשים או להרשם לקבוצת הורים שמתמודדים עם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז כדי שתוכל לרכוש כלים להתמודדות יעילה וטובה עם בנה.

המאמר מחוויותיה של אמא לילד עם הפרעות קשב וריכוז עודכן לאחרונה בתאריך: 7 אוקטובר 2019