תקשורת עם מתבגרים

מה רצוי/ ולא רצוי לומר למתבגרים

מאבקים וקונפליקטים רבים שיש לנו עם המתבגרים שלנו נובעים מתקשורת לקויה שנובעת מצורת הדיבור שלנו אליהם, טון הדיבור והמילים שאנחנו בוחרים לומר.

ישנם שלושה סגנונות תקשורת שההורים מתקשרים עם ילדיהם המתבגרים

תקשורת פאסיבית: המטרה הראשונית בתקשורת זו היא לשמור על אווירה רגועה ונקייה מקונפליקטים בבית. בתקשורת זו ההורה הוא פאסיבי. לעיתים קרובות ההורה הפאסיבי פוחד לתקשר עם הילד בצורה סמכותית, מפחד ליצור עוינות אצל הילד ולאבד אהבה או חיבה של הילד אליו.

ההורה מנסה להמנע מקונפליקטים עם הילד ולעיתים קרובות מוצא צידוק הגיוני ורציונאלי, או מגמד את ההתנהגות השלילית של הילד. סגנון כזה הוא בדרך כלל מתחמק, חלש ודו משמעי.

סוג סגנון שני היא תקשורת אגרסיבית: ההורים נוטים לכפות את החוקים וההוראות בבית בצורה שמשפילה את כבוד הילד על ידי איומים, עונשים קשים, קריאה בשמות גנאי ודרכי שליטה אגרסיביות אחרות. הורים אגרסיביים בדרך כלל רוצים שדברים ייעשו בדרך שלהם, ללא כבוד לרצונות או צורכי המתבגר והם נוטים לראות את הילד אשר לא משתף פעולה כאיום על המשפחה.ההורה מרגיש שהוא תמיד צריך להיות מנצח והילד במקום של המפסיד.הניצחון מושג ע"י השפלה והקטנה של הילד ללא רגישות לרגשות הילד.טקטיקות ניהול כאלה פוגעות בדימוי העצמי של הילד ומהוות עבורו מודל גרוע.

הסוג השלישי היא תקשורת אסרטיבית: הורים שמתקשרים בצורה זו עומדים על דעתם ומביעים אותה ואת ציפיותיהם מהמתבגר בצורה עיניינית הגיונית ישירה וברורה.המטרה של ההורים לספק הדרכה כך שהילד יוכל לעשות החלטות נכונות. ההורה הזה מעודד אצל הילד התנהגות וחשיבה עצמאית, בתוך גבולות ברורים, והורים אסרטיבים אוכפים אותם בצורה הוגנת ומקבלת. בהתנהלות מול המתבגר הם מסבירים את עצמם ונותנים הזדמנות הוגנת לביטוי עצמי.

אז להלן דוגמאות למשפטים שלא רצוי לומר למתבגר שלנו:

משפטים כאלה רק מעכירים את האווירה ויוצרים מתח באוויר ויוצרים אנטי מצד המתבגר.

אז כיצד נוכל לייצר תקשורת טובה עם ילדינו,? להלן דוגמאות למשפטים שנוכל לומר למתבגרים:

ע"פ דוגמאות אלו של משפטים נוכל לייצר תקשורת טובה והסיכוי שנזכה לשיתוף פעולה מצד המתבגר יותר גדול.

המאמר תקשורת עם מתבגרים עודכן לאחרונה בתאריך: 7 אוקטובר 2019