אימון קשב וריכוז (ADHD)


המושג "אימון" מתייחס בהקשר שלנו, לנושא הפרעות קשב וריכוז. זהו תהליך שבו מלמדים ומתרגלים, שיטות שונות, להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז. אפשר להשוות אימון מסוג זה, לאימון גופני. רק שכאן מאמנים את המוח ולא את הגוף. בדומה לאימון כושר גופני, תהליך האימון כולל בתוכו תרגול חוזר, שמביא לעליה בכושר. במקרה שלנו, כושר להתמודד עם הפרעות הקשב והריכוז, ושיטות לעקוף אותן.

בעיות קשב וריכוז יכולות להתגלות בכל גיל. ובכל גיל יש להן את המאפיינים שלהן. לעיתים ניתן לזהות בעיית קשב וריכוז כבר בגיל הרך, כאשר למשל רואים ילד שלא יכול לשבת רגע אחד בשקט. לעיתים הבעיה מתגלה בגיל בית הספר, למשל כאשר לילד מתחילות בעיות בלימודים. ולעיתים הבעיה מתגלה רק בגיל ההתבגרות, כאשר העומס הלימודי הולך וגדל.

אחד המאפיינים למשל של אנשים עם קשב וריכוז, אלו מחשבות שליליות. "אני לא אצליח", "אני לא שווה". המושג המקצועי נקרא "מחשבה אוטומטית שלילית". אלו מחשבות טורדניות, שמפריעות בתהליך הלימוד וגורמות להישגים נמוכים. אחת השיטות להתמודד עם בעיה כזו, היא לאמן את המתאמן לחשוב מחשבות חיוביות. כך למשל ללמד אותו לחשוב בתום כל יום "איזה דבר חיובי עשינו היום". זה אמנם נשמע טריוויאלי, אך ההשפעה של מחשבה חיובית כזו היא חזקה מאד. וככל שהמאמן מצליח לגרום למתאמן לעשות זאת יותר פעמים, כך נחלש כוחן של המחשבות השליליות האוטומטיות. כמובן שזו דוגמא אחת מיני רבות לפעולה שמתבצעת בזמן תהליך האימון.

הדפדפן לא תומך בווידאו


דוגמא אחרת היא שהמתאמן מרגיש שיש לו קשיים בלמידה. אלו יכולים להיות למשל קשיים בזיכרון. בתהליך האימון, לומדים שיטות ואסטרטגיות כיצד להתמודד עם בעיות הזיכרון. כיצד למשל לזכור טקסט שצריך לדעת. (במקרה הזה, דוגמא לאסטרטגיה שמחדדת את הזיכרון היא קריאה בקול, הגורמת להפעלת שני חושים).

תהליך האימון הינו תהליך הרבה יותר ממושך מתהליך של הדרכה. תהליך האימון כולל בדרך כלל 10-15 מפגשים. את תחילת האימון נפתח בתאום ציפיות והסבר על התהליך האימוני. במפגש הזה ובמפגשים הבאים, נדבר על הדברים החיובים וההצלחות שיש למתאמן. דבר זה חשוב מאד, שכן אנשים רבים בעלי הפרעות קשב וריכוז, רואים עצמם בצורה קודרת ומתעלמים מהרבה דברים חיוביים והשיגים שהיו להם. במפגשים נאתר ונמצא את הכישורים שיש למתאמן. נדבר גם על יכולות ונמצא במה המתאמן חזק.

בשלב הזה, ננסה למצוא מטרה קרובה וברת השגה. למשל, אם מדובר בסטודנט, אז מטרה קרובה יכולה להיות 'סיום עבודה סמינריונית'. הצבת מטרות היא נקודת ציון חשובה בתהליך האימון. בונים תוכנית פעולה, כיצד להגיע למטרה. במסגרת התוכנית, נלמד שיטות לעקוף בעיות המפריעות ללמוד. אלו שיטות טכניות. למשל אם אדם מתקשה בהתארגנות, נלמד איך לנהל את הזמן בצורה יעילה. או אדם שרואה דברים באופן קודר, ילמד לפרש סיטואציות באופן חיובי.

במפגשים הבאים נמשיך לעבוד על תוכנית הפעולה. המתאמן יקבל חיזוקים והמשך הכוונה. כאשר המטרה היא עד סוף האימון להשלים את היעד שהגדרנו. השלמת היעד נותנת למתאמן הרגשה ש"הדבר אפשרי" ומשמש מודל אחר כך, להתנהלות לאחר האימון.

4 טיפוסים עיקריים ללוקים בהפרעת קשב וריכוז


ניתן לחלק את הלוקים בבעיית קשב וריכוז לארבע טיפוסים עיקריים:

טיפוס עיקרי מאפיינים

קשיי קשב

ילד שאינו מסוגל להתרכז ולהקשיב. אין לו בעיית אימפולסיביות והיפראקטיביות. אך עדיין כל דבר יכול להוציא אותו מריכוז. דעתו מוסחת מכל דבר קטן. זה יכול להיות רעש של מזגן, או ציפור מצייצת בחוץ.
היפראקטיבי אימפולסיבי ילד שאין לו בעיות של קשב, אבל יש לו בשפת העם "קוצים בישבן". אינו יכול לשבת רגע בשקט.

קשיי קשב עם מספר קריטריונים של היפראקטיביות ואימפולסיביות.

ילד שהוא כמו הטיפוס הראשון, אך יש לו גם מידה מסויימת של היפראקטיביות ואימפולסיביות, אם כי במידה פחותה.
משולב ילד שיש לו את כל האספקטים של בעיית קשב וריכוז. הוא גם מתקשה להתרכז ולהקשיב, והוא גם אימפולסיבי והיפראקטיבי במידה רבה.

מאפיינים עיקריים וטיפולים אפשריים


נתבונן כעת, במספרי מאפיינים נפוצים של הלוקים בהפרעת קשב וריכוז. נחלק את המאפיינים לטיפוסי האב העיקריים:

  • קשיי קשב
  • היפראקטיבי אימפולסיבי

מאפיינים וטיפולים לטיפוס "קשיי קשב"
מאפיין טיפול
קושי להתחיל משימה. למשל, הילד צריך להתחיל להכין שיעורי בית, הוא כל הזמן דוחה את הכנת השיעורים. יכול להיות שהוא כבר מתיישב מול הספרים והמחברות, הוא בוהה בהם וקשה לו להתחיל את השאלה הראשונה. הדרך לטפל בבעיה הזו היא לפרק את המשימה הגדולה לתת משימות קטנות. אם למשל יש לילד 10 שאלות לענות עליהן בשיעורי הבית, המוח שלו מוצף בגירויים וקשה לו לתפקד. אם בשלב זה, נגיד לילד שיפתור רק את השאלה הראשונה בלבד, המורכבת של שיעורי הבית יורדת באופן משמעותי. בדרך כלל, אחרי שהצליח לענות על השאלה הראשונה, הוא כבר ימשיך הלאה מכל האינרציה. ניתן לראות כיצד משימה מורכבת הפכה לפשוטה.
תשומת לב הילד מוסטת מכל גירוי קטן שבסביבה. זה יכול להיות למשל, רעש של אופנוע שעובר מתחת לחלון, וישר הילד קופץ לראות מה זה. רעשי רקע כמו טלוויזיה שדולקת בחדר הסמוך, או אפילו חפצים דוממים שנמצאים על השולחן, כל אלו יכולים להסיט את תשומת הלב מהמשימה. חשוב להיות מודע לבעיה. ברגע שיודעים עליה, ניתן לטפל בה באופן יעיל. צריך לדאוג לסלק את הגירויים המפריעים. זה יכול להיות סידור של סביבת עבודה שקטה (סגירת חלון, סגירת טלוויזיה). השולחן צריך להיות נקי מחפצים מיותרים. אם זה שיעורי בית, צריך לדאוג שהילד יעשה אותן בשעות שהוא שהוא אינו עייף. שכן עייפות יכולה להגביר את חוסר הקשב והריכוז.
קושי בארגון המשימות לפי סדרי עדיפויות נכונים. יכול להיות למשל שהילד יעשה שיעורי ביית שצריכים להיות מוכנים בעוד 4 ימים, ויתעלם ממבחן שיש ללמוד אליו למחר. הוא גם יתקשה למשל לוותר על משחקים אפילו שיודע שיש לו מטלות לעשות. מלמדים את הילד לעבוד לפי סדרי עדיפויות. אחת הטכניקות זה לכתוב את המטלות על דף נייר, ולסדר אותן לפי סדר חשיבות. מה דחוף? מה חשוב? מה חשוב ולא דחוף? מה דחוף ולא חשוב.
לקות בזיכרון. הילד יכול ללמוד למבחן, לכאורה לדעת החומר, אבל כשמגיע למבחן, הוא פשוט לא זוכר את החומר. לעיתים זה יכול להיות אפילו אחרי פרק זמן קצר. הילד לומד למבחן, ואז כששואלים אותו שאלות על החומר, הוא לא זוכר. הטיפול כאן הוא בעיקר עבודה על טכניקות זיכרון. למשל מלמדים את הילד לקרוא בקול את החומר שהוא לומד. עצם ההפעלה של חוש נוסף (חוש השמיעה במקרה הזה), מחזקת את הזיכרון. יש עוד חוש שמגבה את חוש הראיה.
לקות בזיכרון. הילד יכול ללמוד למבחן, לכאורה לדעת החומר, אבל כשמגיע למבחן, הוא פשוט לא זוכר את החומר. לעיתים זה יכול להיות אפילו אחרי פרק זמן קצר. הילד לומד למבחן, ואז כששואלים אותו שאלות על החומר, הוא לא זוכר. הטיפול כאן הוא בעיקר עבודה על טכניקות זיכרון. למשל מלמדים את הילד לקרוא בקול את החומר שהוא לומד. עצם ההפעלה של חוש נוסף (חוש השמיעה במקרה הזה), מחזקת את הזיכרון. יש עוד חוש שמגבה את חוש הראיה.
לקות בארגון והתארגנות. זהו ילד שהחפצים שלו מפוזרים של השולחן בכיתה. התיק שלו מלא בחפצים, הרבה מהם אינם נחוצים לאותו יום או לא נחוצים בכלל. התיק יכול להיות מלא שאריות מזון ישנות. החדר מבולגן והדברים זרוקים על הרצפה. מלמדים אותו לעבוד בצורה מסודרת. למשל לסדר את התיק לפי מערכת השעות. להכין רשימה של חפצים שצריך להביא ולסמן כל אחד שנכנס לתיק. מלמדים אותו לסדר את סביבת העבודה שלו בבית ובבית ספר. הסדר החיצוני של החפצים משפיע גם על הסדר במחשבות.


מאפיינים וטיפולים לטיפוס "היפראקטיבי אימפולסיבי"
מאפיין טיפול
מדברים/עושים בלי לחשוב. לפעמים אומרים דברים שפוגעים. לפעמים עונים תשובות לא נכונות בגלל שלא חשבו עד הסוף או לא הקשיבו לשאלה. במבחנים הם עלולים לענות מבלי לקרוא עד הסוף מה השאלה. מבחינה רגשית, התגובות שלהם קיצוניות ולא מתאימות לסיטואציה. זה יכול להיות למשל כעס מוגזם מאד על בעיה קטנה ושולית. יכולים לקחת ללב כל הערה קטנה. בדרך כלל מעניקים פרשנות שלילית לסיטואציות שונות, שאינן בהכרח שליליות. הטיפול כאן מבוסס על אימון. לוקחים סיטואציות שונות, ומנתחים אותם ביחד, ומלמדים את הילד לפרש אותן באופן חיובי. זו מיומנות שניתן לרכוש אותה, ואחרי סידרת אימונים מסוג זה, הילד יודע לעשות זאת גם על סיטואציות חדשות שהוא נתקל בהן ביום יום. לגבי אימפולסיביות, מלמדים ומאמנים (תוך שימוש במשחקים למשל) את המיומנות של "לספור עד 10" לחשוב ולהשהות תגובה.
קושי מלמידה מניסיון. ניתן לראות זאת, כאשר הילד חוזר שוב ושוב על אותן התנהגויות מוטעות שוב ושוב. אלו בדיוק המקרים שאנו כהורים אומרים לעצמנו "הוא לא למד כלום מהמקרה הקודם". כדוגמא, ילד שרץ ונפל במדרגות, ולא לומד מזה כלום. ממשיך לרוץ במדרגות באותה צורה. מנתחים ביחד סיטואציות שונות, ולומדים כיצד להסיק מסקנות וללמוד מהן. מראים לילד מספר סיטואציות עוקבות, הדומות אחת לשנייה. אחרי שמנתחים את הראשונות, מאמנים את הילד להשתמש בניסיונו על מנת לנתח נכון את הסיטואציות הבאות. באופן זה הוא לומד ללמוד מהניסיון.
רפרטואר תגובות דל. הדברים הם שחור או לבן. למשל, אם חבר פוגע קלות (למשל עם הערה לא במקום) את הילד, הוא יכול להגיב באלימות, או לחילופין "לעשות ברוגז" ולהחרים אות כליל. מלמדים את הילד ומעלים אפשרויות תגובה נוספות. למשל אם הוא מקבל הערה פוגענית מחבר, אפשר לנהל עם החבר שיחה ולהסביר לו שזה לא היה במקום ולא היה נעים. אפשר לערב הורים או סמכות כלשהי שתתווך. ואפשר לעיתים, פשוט לעבור הלאה ולהימנע מעימות.
תנועתיות יתר. הילד כל הזמן בתנועה. הילד קופץ ממקום למקום. באמצע השיעור הוא יכול פתאום לקום. יש ילדים שכל הזמן צריכים "להתעסק במשהו". למשל להקיש עם הרגל באופן עצבני או כל הזמן לפתוח ולסגור את העט. אלו הילדים שמקבלים הערות בסגנון: "אתה לא יכול לשבת רגע בשקט?" אחד הטיפולים העיקריים במקרה זה הוא לנתב את האנרגיה העודפת לפעילות ספורטיבית. בילדים יותר קטנים, אפשר לקחת אותם פשוט לפארק שעשועים ולתת להם להתרוצץ על המתקנים עד שיתעייפו קצת. רעיון נוסף הוא למשל לקנות שק אגרוף, שהילד יוכל להכות בו ככל שירצה ולהוציא אנרגיה כזו בצורה חיובית. לעיתים אין מנוס מהתערבות תרופתית. כמובן שדבר זה חייב להתבצע בפיקוח של רופא מומחה בקשב וריכוז.
דברנות יתר. ילדים הלוקים בבעיה זו, יכולים פשוט להתחיל לדבר על כל נושא שבעולם ולא להפסיק. הם עוברים מנושא לנושא, ומשתלטים על השיחה. חברים יכולים להגיב בהתרחקות מילד שכזה, ש"לא נותן רגע שקט" ומתיש את הסובבים. מלמדים את הילד להתמקד. עובדים עם הילד על האופן להגיד רעיון כלשהו באופן ממוקד, ובמשפטים קצרים וברורים. מלמדים את ילד ומסבירים לו שעודף דיבור אינו הופך את הדברים למובנים יותר לשומעים, ושהדרך הנכונה להעביר רעיון כלשהו, הוא "לדבר לעניין".


המאמר קשב וריכוז עודכן לאחרונה בתאריך: 7 דצמבר 2017

חדווה בנטל
חדווה בנטל (.B.A) מנחת הורים לפי שיטת אדלר. בהכשרתי, אני בוגרת מכון אדלר, מכון מעגלים והטכניון. אני בעלת ניסיון של מעל 10 שנים בהדרכת הורים והדרכה של קבוצות, ומאחורי ניסיון של אלפי הורים. אני מתמחה בהדרכת הורים פרטנית, בעיות קשב וריכוז, תאומים, הגיל הרך ועוד. ניתן לקבל הדרכת הורים בחיפה בקריות, בעמקים, רמת ישי, יקנעם ובאזורים נוספים בארץ לפי דרישה.