להיות הורה זה תפקיד מאוד חשוב ומשמעותי. לתפקיד הזה אף אחד לא הכשיר אותנו. כשאנחנו הופכים להורים לרוב אנחנו מאמצים את צורת הגידול של ההורים שלנו. לפעמים אנחנו מגדלים את הילדים שלנו בצורה מנוגדת לצורת הגידול של הורינו, כי לנו הייתה חוויה לא טובה ואנחנו רוצים לעשות חוויה מתקנת. לפעמים אנחנו פועלים לפי אינטואיציה. אבל לא תמיד זה עובד. הדרכת הורים פרטנית עשויה להיות התשובה.

מהי הדרכת הורים פרטנית?


במהלך החיים אנו נתקלים בקשיים שונים בגידול הילדים. אנחנו עסוקים בדילמות, אנחנו מתחבטים בשאלות רבות ולא תמיד בטוחים בדרך שאנחנו מתנהלים עם ילדינו. לפעמים מתרוצצת המחשבה שמא אנחנו עושים טעויות ומחבלים בהתפתחות התקינה של הילד. כשאנחנו חווים קושי עם הילד והיחסים ביניינו לבין הילד מתערערים אנחנו שואלים את עצמנו "מה עשינו לא נכון? איפה טעינו?

כדי לקבל את התשובות לשאלות שאנו מתחבטים בנושא הורות, ניתן להגיע לאיש מקצוע אשר נקרא מנחה/ת הורים. מנחה/ת ההורים מדריך/ מלווה את ההורה שלב אחרי שלב עד למציאת הפיתרון לקושי. המסגרת המתאימה ביותר לכך היא הדרכת הורים פרטנית.

מתי להעזר בהדרכת הורים פרטנית?

הדרכת הורים פרטנית מתאימה למקרים בהם יש צורך לתת סיוע ותשומת לב מלאה למקרה פרטי. כמובן שהדרכת הורים פרטנית נדרשת במקומות בהם יש צורך בפרטיות.

המאפיינים של הדרכת הורים פרטנית
הדרכת הורים פרטנית מאפשרת להורה לקבוע את זמן הפגישה המתאים לו. כמובן שדבר זה אינו אפשרי כשמדובר בסדנה משותפת למספר משפחות.
עיתוי ונוחות
ישנם הורים שלא מרגישים בנוח לפרוס את הבעיות המשפחתיות שלהם בפני אנשים אחרים. הקשיים והדילמות בהדרכת הורים פרטנית מטופלים באופן דיסקרטי לחלוטין.
דיסקרטיות
שימת הדגש היא על הבעיה הספציפית המעסיקה את ההורים. דבר זה אינו אפשרי בדרך כלל בסדנאות עם סילבוס קבוע מראש.
מיקוד
תשומת הלב והריכוז בבעיות הספציפיות שמעלים ההורים, מאפשרים למצוא פתרונות יעילים בפרק זמן קצר.
יעילות
ליווי אישי צמוד של איש מקצוע שלב אחרי שלב עד מציאת הפיתרון הטוב ביותר לבעיה.
ליווי אישי

המפגש הראשון

המפגש הראשון – הוא מפגש ההכרות. במפגש אני מבקשת שאם יש במשפחה שני בני זוג, אז ששני בני הזוג יגיעו למפגש. הרציונאל שעומד מאחורי זה הוא שאם שני בני הזוג עוברים את תהליך ההדרכה ישנו סיכוי גדול יותר שיצליחו לחולל שינוי בהתנהלות שלהם מול הילדים.

במהלך הפגישה אני שואלת שאלות מנחות ומקבלת מידע על המשפחה. אני מקבלת מידע על עיסוקם של ההורים, מהם שעות העבודה של ההורים, כמה ילדים במשפחה, מה גילם, כל הורה מתבקש לתאר את ילדיו מזוית הראייה שלו. תכונות אופי של הילדים, כישורים חוזקות חולשות.

אני מקבלת מידע על השיגרה היומיומית של המשפחה והילדים, על היחסים בין ההורים לילדים, בין הילדים בינם לבין עצמם, כיצד הם מתנהלים בבית וכיצד הם מתנהלים במסגרות השונות. לאחר שאספתי את כל המידע הרלוונטי אני מבקשת לשמוע על סיבת הפנייה, הקושי, הדילמה.

לאחר שהבנתי את סיבת הפנייה ואספתי את המידע על המשפחה, אני מזהה את המקומות שבהם ההורים מתנהלים בצורה שיכולה להזין את הבעיה או את הקושי ומדריכה אותם כיצד להתנהל בצורה שונה ממה שהם רגילים להתנהל. בסוף הפגישה אני מסכמת להורים את הנקודות החשובות שעלו במפגש ושולחת אותם להתנסות בהתנהלות החדשה. אני מבקשת מהם לראות האם חל שינוי? האם ההתנהלות החדשה שיפרה את המצב? יש לציין שלא תמיד רואים את השינוי באופן מיידי ולכן צריך להמשיך בהתנהלות המוצעת באופן עיקבי לאורך זמן.

המפגשים הבאים

במפגש השני – שנערך לאחר כשבוע ההורים משתפים אותי האם הצליחו ליישם את ההתנהלות החדשה או האם הם התקשו ליישם אותה. במידה ולא הצליחו אני מנהלת עם ההורים שיח על סיבת חוסר ההצלחה, נותנת דגשים ומציעה אפשרויות נוספות להתנהלות עם הילד. ההורים נשלחים לנסות את ההתנהלות החדשה. כך מתנהלים שאר המפגשים עד מציאת הפיתרון לבעיה. מספר המפגשים תלוי ברצון ההורים.

על מנת לחולל שינוי בצורה משמעותית רצוי שתהליך ההדרכה ימשך במינימום כשישה מפגשים, כל מפגש הוא בן 60 דקות.

נושאים נפוצים בהדרכת הורים פרטנית

בעיה שעולה בהדרכה פרטנית טעות נפוצה של ההורים הדרך היעילה להתמודד עם הבעיה
מריבות בין אחים מתערבים והופכים לשופטים לתת צ'אנס לפתור את המריבה לבד
התפרצויות זעם צועקים ומענישים או מוותרים תגובה מאופקת בהתאם לסיטואציה
דחייה של שיעורי בית התעמתות חיפוש הסיבה לדחיינות
חוסר ביטחון עצמי הטחת האשמות חיזוק הביטחון העצמי
בעיות חברתיות של הילד מאשימים את המערכת ברור מה קורה במסגרת החינוכית

בעיות במסגרות חינוכיות


לעיתים, לאחר הפגישה הראשונה – פגישת ההכרות – בה אני שומעת על הבעיות שיש בבית, אני מבינה שיש התנהגות שונה המסגרת החינוכית שבה נמצא הילד. למשל, הילד מתנהג יפה מאד בבית (לדברי ההורים), משתף פעולה, עוזר, מתנהג בכבוד, ובכלל נראה בבית כילד למופת. לעומת זאת, בבית הספר, שומעים סיפורים שונים לגמרי. מתקבלות תלונות על התנהגות פרועה, חוסר קבלת סמכות, חוסר שיתוף פעולה מצד הילד. ממש תמונת ראי להתנהגות בבית.

במקרה כזה, לא מספיקות לי הפגישות עם ההורים. אני צריכה לקבל מידע ממקורות נוספים על מנת להבין את התמונה השלימה. לצורך זה אני יוצרת קשר עם המורה או היועצת ואם צריך גם עם המנהל/ת. אני מבקשה (באישור ההורים כמובן), לקבל פרוט על התנהלות הילד במסגרת החינוכית בה הוא נמצא.


לעיתים ההורים לא מודעים כלל למה שמתרחש בבית הספר. הם מאד מאשימים את המערכת. יש תקשורת לקויה עם המורה או עם בית הספר. ערוץ התקשורת שאני פותחת עם בית הספר, מהווה למעשה אפשרות לתקשורת על בסיסי מקצועי בלבד וללא מעורבות רגשית, וכן נותן אפשרות להבין את התמונה במלואה, ולהציע דרכי פעולה, גם להורים וגם לצוות המקצועי בבית הספר.

דוגמא להדרכת הורים פרטנית


באחד הימים התקשרה אלי אמא, וביקשה לקבוע פגישה דחופה. במפגש ההכרות, מסתבר שמדובר במשפחה חד הורית (סבתא, אמא וילדה). המשפחה היא עולה וותיקה מחבר העמים. גרו בעיר מסוימת, ועברו לעיר חדשה. הילדה נכנסה לחטיבת הביניים, והיו לה קשיים בהשתלבות בבית הספר. הן מבחינת הלימודים והן מבחינה חברתית. האמא ניסתה לעזור ככל יכולתה, בלא הצלחה. בסופו של דבר הגיעה לחוסר אונים והחליטה לפנות לעזרה מקצועית.

בפגישה הראשונה, קיבלתי תמונה של המצב בבית, היחסים עם הילדה, פרטים על הילדה בבית הספר, התנהלות האמא והסבתא (שהייתה דמות משמעותית בגידול הילדה). התמונה שעלתה היא שהאמא הייתה עסוקה מאד בעבודתה, הקדישה מעט מאד זמן לילדה, ולכן הסמכות ההורית שלה הייתה מעורערת (למעשה הילדה הקשיבה לסבתא שגרה איתם וטיפלה בה). הקשר בין האמא לילדה היה קשר רעוע מאד.

היה ברור לי שהצעד הנכון הוא לעבוד על חיזוק הקשר בין האמא לילדה, וזה גם ישליך על כל שאר תחומי החיים (הצלחה בלימודים והצלחה חברתית). הדרכת ההורים במקרה הזה, התמקדה ב"הערת" האמא. להסביר לאמא שמעבר לצרכים הפיסיים שהיא מספקת, היא חייבת למצוא זמן על מנת לספק לילדה את הצרכים הנפשיים. חייבת להתחיל להיות אינטראקציה בניהן.

הצעתי לקבוע זמן איכות באופן קבוע. כזה שלא יתבטל ויתמסמס עם הזמן. ממש כמו חוג או כל התחייבות אחרת שיש לעשות. זמן איכות נטו של האמא עם הילדה. הזמן היה מוקדש לפעילות משותפת מהנה. עירבתי את יועצת בית הספר. מסתבר שהילדה הייתה כישרונית מאד בתחום הציור. ביקשתי מהיועצת לראות כיצד אפשר לרתום את הכישרון של הילדה לטובת בית הספר. היועצת הבטיחה לעשות זאת ואכן ביצעה זאת. למשל הילדה קיבלה להיות אחראית על קישוט הכיתה, שם יכלה להראות את כישוריה.

כתוצאה מכך, הילדה החלה לקבל הערכה מהצוות החינוכי בבית הספר ואף מחבריה לכיתה. תחושת התרומה שלה לקבוצה, גרמה להרגיש שייכת לכיתה ולקבוצת הילדים. רמת ההישגים שלה עלתה באופן משמעותי מאד, והיא החלה לקבל ציונים גבוהים מאד. הקשר עם האמא התהדק, והיא הפכה להיות גורם משמעותי בחייה של הילדה.

ניתן לראות איפה, שנקודת המבט שלי כמנחת הורים, ניתוח הבעיה באופן מערכתי ואובייקטיבי, יכול היה "להעיר" את האמא הילדה, ולגרום לשינוי. קשה לראות כיצד תהליך כזה היה מתרחש ללא התערבות מקצועית מבחוץ.

סיכום הדוגמא לפי שלבים

שלב 1: הכרות
פגישת הכירות וניתוח הבעיה. בדוגמא שלנו, הכירות עם האמא, עם מבנה המשפחה והבנה של הבעיה.
שלב 2: הצעה לפיתרון
הצעה לפתירון הבעיה על סמך המידע שהתקבל ועל סמך הניסיון שלי כמנחת הורים.
הסבר לאמא מה הבעיה, מנקודת מבט מקצועית וכיצד לפתור אותה
שלב 3: עירוב של המוסד החינוכי

שיחה עם היועצת, והצעה לשינוי במסגרת בית הספר. במקרה שלנו, שימוש בכישרון הציור של הילדה כמנוף חיובי.

שלב 4: סיכום ומעקב
סיכום ומעקב אחרי התוצאות. בדיקה האם הבעיה נפתרה, האם יש בעיה נוספת שלא דיברנו עליה, ומתן חיזוקים להמשך

המאמר הדרכת הורים פרטנית עודכן לאחרונה בתאריך: 24 מאי 2018

חדווה בנטל
חדווה בנטל (.B.A) מנחת הורים לפי שיטת אדלר. בהכשרתי, אני בוגרת מכון אדלר, מכון מעגלים והטכניון. אני בעלת ניסיון של מעל 10 שנים בהדרכת הורים והדרכה של קבוצות, ומאחורי ניסיון של אלפי הורים. אני מתמחה בהדרכת הורים פרטנית, בעיות קשב וריכוז, תאומים, הגיל הרך ועוד. ניתן לקבל הדרכת הורים בחיפה בקריות, בעמקים, רמת ישי, יקנעם ובאזורים נוספים בארץ לפי דרישה.