גיל ההתבגרות


הגדרה של גיל ההתבגרות מאד אינדיבידואלית. מקובל להגדיר שגיל ההתבגרות מתחיל בסביבות גיל 10-12, ומסתיים באזור גיל 18. יחד עם זאת, לא נדיר לראות מקרים בהם גיל ההתבגרות עם מאפייניו ממשיך לגיל 21 ומעלה.

גיל ההתבגרות הוא גיל של שינויים רבים. השינויים כוללים שינויים גופניים, שיכלים וחברתיים. גיל ההתבגרות הוא התקופה בה בונה הנער את הזהות האישית שלו. מבחינה גופנית, הנער או הנערה הופכים במבנה גופם לאנשים בוגרים. הנער גדל באופן מואץ וקולו מתעבה. הנערה הופכת לאישה, ומקבלת מחזור חודשי. המתבגרים מתפתחים מבחינה מינית ומתחילים לגלות עניין בבני המין השני (ובכלל זה נטיות שונות).

מבחינה חברתית, החברה הקרובה וקבוצת בני גילו, הופכים להיות משמעותיים יותר מההורים. הוא מושפע מהם, שואל את דעתם, מתייעץ איתם. אם עד גיל ההתבגרות ההורים היו במקום הראשון מבחינת השפעתם על הילד, הרי שבשלב זה הם נמצאים במקום שני. להורים עדיין יש חשיבות גדולה מאד בליווי והדרכה של המתבגר.

מבחינה רגשית, המתבגרים מחפשים את הזהות העצמית שלהם (מי אני, מהיכן אני בא, מה אני רוצה, מה אעשה בעתיד). המתבגרת מעריך את החזקות והחולשות שלו. הוא מגבש לעצמו דעות והשקפת עולם בנושאים שונים. המתבגר לומד את השינויים המיניים והגופנים שחלים בו, ואת הדחפים החדשים שמתעוררים בו עם ההתבגרות.

חלק מעיצוב האישיות של המתבגר מתבטא באמצעות חיבור לסוגי מוסיקה שונים, הערצה של זמרים, להקות, ידוענים ועוד. המתבגר מתחיל להתעניין בתחומים רבים כגון פוליטיקה, פילוסופיה, אופנה, תרבות. המתבגר מתחיל לשים לב לצורה החיצונית שלו, לבוש, צבע שיער, פירסינג, קעקועים, תספורות ועוד. המתבגר מנסה לאמץ התנהגויות שונות על ידי חיקוי.

זו תקופה סוערת, שיכולה גם לגרום להתנגשויות עם ההורים. התנסויות שונות של המתבגר יכולות להתנגש עם ראיית העולם המפוקחת יותר של ההורים, ויכולות להיווצר מריבות וויכוחים ("אתם לא מבינים אותי, אני יודע יותר טוב מכם").

הבסיס לפתרון קונפליקטים ובעיות עם המתבגרים, חייב להיות מבוסס על יחסים טובים בין ההורים למתבגרים, תוך כדי כבוד הדדי והקשבה לצרכים של כל אחד משני הצדדים.



התפתחות קוגניטיבית של מתבגרים


חשוב לציין שהיכולת הקוגניטיבית של ילדים בגיל בית הספר עדיין לא בשלה אך היא הרבה יותר מתקדמת מהגיל הרך. מקובל למנות שלוש מיומנויות שמתפתחות בגיל הזה:

מיומנות
תאור
יכולת ריכוז למתבגרים יכולת משופרת להתרכז בדבר עיקרי, או לעיתים לחלוקת ריכוז בין מספר דברים, תוך התעלמות מהפרעות. כמובן שהכללה זו מאד מושפעת גם מהיכולות האינדיבידואליות של המתבגר.
זיכרון עבודה שיפור ב"זיכרון העבודה" (Working memory). סוג זיכרון זה הוא חלק מהזיכרון לטווח קצר, והוא משמש בזמן ביצוע משימה כלשהי. זהו זיכרון שמועיל בתהליך החשיבה ועיבוד המידע בזמן לימוד.
זיכרון טווח ארוך שיפור בזיכרון לטווח הארוך. למתבגר יכולות משופרות להשתמש בזיכרון לטווח ארוך, ואכן יותר זיכרונות טווח ארוך מצטברים מתקופה זו בהשוואה לתקופת הילדות.
סדר והתארגנות יכולת משופרת להתארגן ולארגן משימות, כולל חלוקה לתת משימות.
מטא-קוגניציה משמעות המושג הוא "חשיבה ברמה גבוהה". יש המתארים זאת כ"חשיבה על החשיבה". הכוונה היא להיות מודע לעצם תהליכי החשיבה עצמם. זוהי יכולת חדשה שמתפתחת אצל המתבגרים.
חשיבה מופשטת יכולת משופרת לחשוב על דברים מופשטים שפחות קשורים למאורעות ממשים. הדבר כולל מושגים מתמטיים מופשטים. כמו כן יכולות משופרות לחשוב "מה אם" וביצוע סימולציות מופשטות על מאורעות עתידיים.
חשיבה ביקורתית למתבגרים יכולת לאתגר רעיונות במחשבה ביקורתית ולעומתית. תכונה זו משמשת כמובן גם את ה"מרדנות" שיש בגיל ההתבגרות.
לימוד מהניסיון למתבגרים יכולת ללמוד מהניסיון, ולהשליך את הניסיון שלהם על תחומים חדשים. תכונה זו ממשיכה להתפתח גם בגילאים יותר מתקדמים.
לקיחת סיכונים היכולת להעריך סיכונים מתפתחת בעיקר בגיל ההתבגרות. עם זאת, היכולת להעריך את רמת הסכנה שונה בין מתבגרים למבוגרים. מתבגרים נוטים יותר להקל ראש ברמת ה"מסוכנות" של הסיכונים שהם רואים, וזו הסיבה לכך שהם פזיזים יותר.



בעיות טיפוסיות בגיל ההתבגרות


המתבגר מרגיש גדול, עצמאי, ורוצה לעשות "כמו כולם". ולכן מקבל בצורה לא טובה, דרישה לגיטימית של ההורים לחזור עד שעה מסוימת. מבחינתו יכול לבלות בחוץ כל הלילה בלי מודעות להשלכות אפשריות (למשל תפקוד לקוי ביום שלמחרת)

טעות של ההורים – נוקטים בעונשים קיצוניים, אשר מובילים להרעת היחסים וגורים לתגובה קיצונית של הילד, עד אפילו בריחה מהבית ("אני יכול כבר להסתדר בחיים לבד").

הדבר הנכון לעשות – ליזום שיחה עם המתבגר, להביע את טענותינו, לשמוע את טענותיו, ולהגיע להחלטה משותפת, בצורה הוגנת ומכבדת את שני הצדדים. צריך לדעת להתגמש. צריך לזכור שגם אנו ההורים, עלולים להיות שבויים בתפיסה ישנה, ועדיין לא רגילים לעובדה שהמתבגר כבר לא ילד קטן שצריך להגן עליו ולהחליט עבורו כל דבר.
חיכוכים על שעת הגעה הביתה
אי רצון להשקיע בלימודים, רצון להיות עם החברים. ירידה בלימודים עקב בעיה בסדר העדיפויות.

טעות של ההורים – הטלת סנקציות, החרמת מחשב/טלפון נייד, הפסקת אינטרנט או כל פעולה חד צדדית מצד ההורים.

הדבר הנכון לעשות – צריך קודם כל לבדוק האם יש קושי שאינו בשליטתו כגון לקות מסוימת שעליה צריך לתת מענה. להגיע להדברות עם המתבגר, להגיע להסכם שבו מובהרים סדרי העדיפויות. הוא מתחייב מצדו למלא אחר ההסכם ובמידה ולא, מוחלט מראש מה יהיו הצעדים במידה ולא יקיים את ההסכם.
קשיים בלימודים
כשהמתבגר מסתובב בחברת ילדים עם התנהגויות בעייתיות – גניבות, שתיה, עישון, סמים, משחקי רולטה רוסית – ומאמץ את ההתנהגויות הללו.

טעות של ההורים – מתעלמים מהבעיה (אצלי זה לא יקרה), חושבים שזה רק גיל ההתבגרות ושזה יחלוף.

הדבר הנכון לעשותההורה חייב להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. לשים לב באיזו חברה המתבגר מסתובב. ליזום שיחות שמאפשרות לילד לספר על הקשיים שלו. לא להיות ביקורתי ולהטיח האשמות. ואם הנער כבר שם, לעזור לו להיחלץ. במידת הצורך בעזרה של אנשי מקצוע שיכולים לתת מענה (כמו למשל גמילה מסמים, אלכוהול).
השפעה רעה מצד החברה
הפצה של חומר/תמונות/רכילות פוגענית ברשתות חברתיות. כאשר הנער יכול להיות גם בצד הפוגע וגם בצד הנפגע.

טעות של ההורים – חוסר ידיעה, שיכולה לנבוע הן מהעובדה שההורים עסוקים במרוץ החיים שלהם, והן בגלל שהם לא מודעים לצד הטכנולוגי של הדברים (אינסטגרם, פייסבוק, סנאפ-צ'ט, קבוצות ווטסאפ).

הדבר הנכון לעשות – קודם כל צריך להיות מודע לכוח וההשפעה הרבה שיש למדיות החברתיות הטכנולוגיות. מלכתחילה צריך ההורה לתת הדרכה למתבגר על המשמעויות וההשלכות (לכל החיים) של טעויות במדיה החברתית (כמו למשל העלאת תמונות – דבר שיכול להישאר ברשת לנצח). צריך להסביר ולתת כללים מה מותר ומה אסור. במידה וכבר והנער הוא בצד הנפגע, יש לערב אנשי חינוך ובמקרים קיצוניים גם משטרה.
בעיות חברתיות על בסיס המדיה החדשה

המעבר מבית הספר לחטיבת הביניים


בדומה למעבר מהגן לבית הספר בעבר, המעבר מבית הספר לחטיבת הביניים גם הוא מלווה ב שינויים ואתגרים רבים

  • מעבר ללימודים במסגרת גדולה, מבנה , גודל ,מס' תלמידים
  • פרידה ממחנך משמעותי, למחנך שנמצא מעט שעות בכיתה
  • הכרות עם מורים חדשים
  • נורמות וכללים חדשים
  • התארגנות וניהול סדר יום – מרחק נסיעה ,שעת קימה, פחות שעות פנאי.
  • רמת הלימודים עולה, התמודדות עם מקצועות חדשים, עומס מטלות ומבחנים.
  • הישגים עלולים לרדת
  • פרידה מחברים שאיתם היו שש שנים – עלול להביא לירידה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי
  • שינוי סטטוס- היפוך המעמד מגדול לקטן
  • התמודדות עם גיל ההתבגרות שמלווה לעיתים בקשיים וחרדות

למעבר לחטיבה יכולים להיות גם היבטים חיוביים ואפשרות ל"פתיחת דף חדש":

  • הזדמנות לשיפור והתקדמות
  • הזדמנות להכיר חברים חדשים
  • שינוי תדמיתי- תפקיד שהיו כלואים בו ביסודי , הזדמנות להשתחרר מתפקיד זה
  • הזדמנות להוכיח שהם גדולים
  • הזדמנות לצמיחה אישית
  • קבלת ידע נרחב במקצועות שונים

לחלק מהילדים יש קושי להסתגל למסגרת שהיא נוקשה יותר. יכולים להתגלות מגוון של בעיות במסגרת החדשה. יכולים להיות קשיים בישיבה בכיתה במשך מספר שעות. יכולים להיות קשיים בקימה בבוקר. תפקיד ההורים לתמוך בילדים בתקופה הזו. להרגיל אותם למסגרת ולהתחדשות. הדרכת הורים יכולה לתת כלים שונים בעזרתם יוכלו ההורים להקל ולעזור לילדים להתמודד עם המעבר.

דוגמא להדרכת הורים על גיל ההתבגרות


זוג הורים הגיעו אליי בגלל קשיים עם המתבגר שלהם. הבעיה שהם נתקלו בה היא שהנער חוזר הביתה בשעות מאד מאוחרות. ולא משנה כמה דיברו וביקשו, שום דבר לא עזר.

פגישה ראשונה

ההורים הגיעו אלי לפגישה ראשונה, מיואשים וחסרי אונים. בשלב ראשון, עברתי איתם על מבנה המשפחה, ועל הרקע לבעיה. זו משפחה ממעמד בינוי גבוה. לשני ההורים קריירה, ויוצא שהם נעדרים הרבה מהבית. הנער הוא בן בכור, והיה רגיל להיות לבד. ההורים לא השקיעו מספיק ביחסים עם הנער, והוא התרגל לעשות מה שהוא רוצה. עם הזמן חלה התדרדרות, והנער החל לחזור בשעות יותר ויותר מאוחרות. לפעמים זה הגיע לשעות הלילה הקטנות, ולמחרת היה קשה לו לתפקד. ההורים הרגישו שהם מאבדים שליטה על הילד. ההורים ניסו להתמודד עם הבעיה באמצעות הטלת עונשים כגון החרמת הטלפון, אי מתן כספים לבילויים, אך הדבר גרם רק להתדרדרות נוספת ביחסים.

ברור היה לי ששעת ההגעה המאוחרת הביתה היא רק סימפטום אחד מבעיה כללית של יחסים מעורערים, חוסר תשומת לב של ההורים לנער וחוסר נוכחות הורית (הוא גדול, יכול להיות עצמאי, והוא יסתדר בעצמו). כמובן שזו טעות שכן נערים מתבגרים אולי מנסים להראות שהם עצמאיים ויכולים להסתדר לבד, אך במציאות אין זה כך. דווקא בגיל הזה הם זקוקים להכוונה והדרכה שלה הורים.



הדרך לפיתרון

הסברתי להורים שיש כאן שני צדדים לבעיה. מצד אחד, הם חייבים להיות יותר נוכחים בחיים של הנער. גם פרקי זמן קצרים, הם חשובים מאד. וחובה עליהם להכניס לסדר היום העמוס שלהם גם זמן עם הנער. חשוב לא להיכנס למאבקי כוח עם הנער. צריך למצוא דרך שמצד אחד ישמרו הגבול אך מצד שני תהיה מצדם גמישות מסוימת. כך למשל צריך לבחון מה קורה עם שאר החברים, מתי הם מגיעים הביתה. צריך לבחון את הסוגיה האם יותר בטוח שהילד יגיע עם קבוצת החברים ולא יפרוש מוקדם יותר מהבילוי דבר שהופך אותו לשונה וגם הופך את העניין לפחות בטוח כאשר הוא צריך ללכת לבד הביתה. הצעתי להם לעשות איתו הסכם על נושא הבילויים, במידה והוא לא יכול להגיע בזמן עליו להודיע להורים. במידה ולא יעמוד בהסכם עליו להציע מה יקרה אז. החשוב הוא לשמור על יחסים טובים ותקשורת מיטיבה.

התוצאה

בפגישה הבאה, ההורים סיפרו שאכן הם יזמו שיחה עם הנער. לאחר הפגישה, פתחו את הדברים בפניו הקשיבו לרצונותיו ולדעותיו החליטו לכתוב הסכם מוגדר שהיה מוסכם על ההורים ועליו. כמו כן, הם הגבירו את הנוכחות שלהם בחיים של הנער. עם הזמן הוויכוחים פחתו וכן גם מאבקי הכוח.



הקטע הבא לקוח מתוך התוכנית סופרנני הבריטית (צולם בארה"ב). בקטע סופרנני הושיבה את ההורים לשיחה גלויה. הנערה אומרת לאמה שהיא לא מקדישה לה כמעט זמן, ושחסר לה זמן בילוי משותף רק לה ולאמה.

המאמר הדרכת הורים למתבגרים עודכן לאחרונה בתאריך: 7 דצמבר 2017

חדווה בנטל
חדווה בנטל היא מנחת הורים לפי שיטת אדלר, בעלת 10 שנות ניסיון. חדווה מתמחה בהדרכת קבוצות והדרכה פרטנית. ניתן לקבל הדרכת הורים בחיפה, בקריות, בעמקים, רמת ישי, יקנעם ובאזורים נוספים בארץ לפי דרישה.